ארגון חתונה: איך עוברים את זה בשלום?

תיכף מתחילה עונת החתונות…

ועימה באה עונת הריבים, הצעקות, העצבים, היזע השיטוטים בין ארועים הדרמות והאכזבות.

יש שאומרים שהאהבה מתה אחרי החתונה ואני אומרת שבמקרים רבים היא מתה כבר בהכנות לחתונה…

את הפוסט הבא יש לגזור, לשמור לשלוח לחברים קרובים  ובעיקר לתלות על לוח ליבך….

על מה רבים?

רבים על הכל… מקטן ועד גדול: חתונה מצומצמת או רחבה? אנחנו רוצים בעיקר חברים, או את כל המשפחה? האם המתכונת תהיה דתית או שמא אלטרנטיבית, והקייטרינג – יהיה בסטייל בופה או בהגשה?
ועוד לא דיברנו על עיצוב ההזמנה, ואיך נחליט אם יהיה די ג'יי או להקה, וקוד הלבוש – בגדים זרוקים או מותגי יוקרה….
הוא רוצה זיקוקים והיא מפנטזת על שושבינות ונערות כלה, והתפריט נע בין רוסטביף לרגל קרושה….

חתונה היא זרקור על סדרי עדיפויות בחיים מה יותר חשוב:
המשפחה ממנה באתי או  זו שאני הולכת לבנות?.
על מה כדאי להוציא כסף ועל מה לא?
כמה אנחנו בעניין של רושם חברתי?
כמה אנחנו מונעים על ידי קודים חברתיים?

בחתונה מעורבים לא רק שני בני הזוג אלא גם המשפחות והחברים הקרובים, הבדלי מנטליות וגישה יוצאים לאור … ובסמטוכה שנוצרת כל אחד מושך לכיוון שלו.

 

למאמרים נוספים של הכותבת – אימון לזוגיות

איך נמנעים?

להימנע מחילוקי דעות בכלל  – זה כמעט בלתי אפשרי . כן אפשר לצמצם את המחלוקות  על ידי חלוקת סמכויות ועריכת  " אמנת כבוד" של בני הזוג לאהבה שלהם.
בני הזוג מסכמים ביניהם כמה דריסת רגל הם רוצים לתת להורים – ונשארים תקיפים בעמדתם גם אם יש נסיונות להשתלט על עוד ועוד דברים.
מסכימים שכל בן זוג אחראי לטפל בהורים שלו בלי לערב או ללכלך את בן זוגו.

חוזרים לפרופורציות אין כמו ביקור שבועי במוסד ליתומים או במחלקה האונקולוגית כדי לשים במקומו הראוי ויכוח כלשהו על צבע המפות/ הפרחים/או הקינוחים.
נזכרים במשפט של קרי בסקס והעיר הגדולה the wedding got bigger than big… ועושים כל מה שאפשר כדי לזכור שהחתונה זה לילה אחד עם הרבה השפעה על לילות רבים של חיים אחריו ולא בגלל האורחים.

האם זה משבר גדול או גדול יותר כשנולד ילד?

בזמן אמת אף אחד לא באמת זוכר שכבר ייבשנו ביצות ועלינו על בריקדות כבר בהכנות לחתונה, לפחות לא במודע.
אותו עניין עם סדרי עדיפויות שונים על כסף ומשפחה על ערכים על מה ראוי ומה לא, על רצון להיות מקובל חברתית יבואו לידי ביטוי בדיון על הילדים.

ההמלצה

שכל בני זוג יחתמו על אמנה כלשון:

1.    אני קודם כל אוהבת אותך.

2.    החתונה שלנו היא קודם כל שלנו ורק אחר כך של אחרים.

3.    באהבה יש  חוקים של כבוד  הדדי אחד כלפי השני.

4.    אם משהו מפריע לי – אני מתחייב להוציא בהזדמנות הראשונה, בשפה יפה ובארבע עיניים.

5.    לא משנה מה  לעולם לא אעשה ממך קציצות לעיני הצד שלי במשפחה.

6.    חלומות הם דבר חשוב אז אני אנסה לתת מקום לשלך .

7.     אם אני מרגיש ספקות או התלבטויות אשתף אותך – חלילה לא לברוח לך מתחת לחופה.

טיפול זוגי?

אני ממליצה על טיפול אישי מנדטורי לפני כל כניסה לקשר מחייב שאותו לא רוצים לחרב – כעבודה אישית ולא זוגית.
בטיפול זוגי יש נטייה  להשליך על בן הזוג את האחריות לעובדה שאני לא מאושר/ת. עשויות להזרק מילים שיעלו הרבה יותר ביוקר מאשר 450 ש"ח לשעה…
" את קרה, נכה רגשית, מתנשאת, אטומה", "אתה לא מתחשב, לא מתלהב, לא מפנק" – אלו מילים שהן  אגרופי המחץ של האהבה. זהירות..

סתם לחץ או סיבה טובה לביטול החתונה?

לחץ או פחד אינם מקריים: הם מעידים על אדם שלא לגמרי סגור או שלם עם ההחלטה. אם  הוא יכול לחלוק את החששות והפחדים שלו עם בן הזוג סימן שהם בקשר אינטימי טוב שעשוי להיות החומר המתאים לחתונה.
אך אם מרגישים ש"אין עם מי לדבר", ושהחששות והפחדים הם שלנו בלבד – אולי כדאי  לבטל או לדחות את החתונה כי בניגוד למה שאומרים זה לא באמת " עובר עד החתונה".

איך  צולחים את ההכנות בשלום?

קובעים תאריך – ומתחילים הכנות רק חודשיים לפני. התחלה מוקדמת פירושה התברברות יתר. כשכבר מתחילים, מגדירים חלוקת תפקידים מסודרת, ולא בודקים יותר משלוש אופציות בכל סעיף. מבחר גדול מדי רק ישגע אתכם.
כל אחד מבני הזוג מתעסק בתחום האחריות שלו, וכמה שפחות משתף את בין הזוג בפרטים. שוב – כדי למנוע בלבול.

אישה בונה אישה הורסת

זה אחד המשפטים הכי נכונים שיש. הבעיה עם נשים, היא שרובן מתכוונות לבנות  – ומרוב כוונות נותרות עם ערימת הריסות…..
אישה צריכה לעמוד באופן נחוש ובלתי מתפשר כל פעם שהגבר מנסה לברוח מאחריות .

מה התפקיד של הגבר?

גבר צריך להיות גבר . להיות הגב. מישהו שאפשר להישען עליו. מישהו שעומד מאחורה ומבטיח לך שיהיה בסדר וגם מבין שיש לו אחריות לגבייך.
גם לו יש צרכים:
הוא צריך אישה שלא תנסה להיות הגבר בעצמה… היא צריכה לאפשר . לשבת בסבלנות ולתת לו להוביל, וגם אם זה לא יוצא מושלם – לדעת לא לתת ביקורת כאילו בונה. ממש לא להיות פנקסנית דגולה.

השארת תגובה